מאמרים
א. יש טעמים נכונים לכאן ולכאן, ולכן גם
בברית כהונה (יו"ד מערכת פקידה ) לא ביאר
לגבי ברכת הלל ר' כדיר צבאן זצ"ל קיבל
חלילה וחס! מעולם לא בירכו על הלל ביום
אמנם בביתו של מר זקני מוהרח"ק זצ"ל גם
אשריך ואשריך חלקך שרוצונך לעבוד את בוראך בקדושה
לא להתייחס לגוזמאות. אפשר שלא אמר מעולם, ואפשר
אם הוא מבושל מותר. וכן כתב מוהרמ"ך בברית
אצל הספרדים לא היתה שואה ממש באותה מידה
1. בתונס ובעוד מקומות רבים נהגו לברך על
1) לענין אמירת המזמור הנ"ל לאחר תפילת שחרית,
1) שולחן אברהם (ר' אברהם מגוץ כהן בן
אף שמותר להסתפר בערב החג אף קודם חצות
1. ודאי שבבתיהם של רבותינו בג'רבא נהגו לברך
מנהג ג'רבא הוא על פי הקבלה ולכן אף
1. דעת מרן (סימן רסג סעיף ח) שאין
בודאי שצריך לומר יהללוך כאשר יחזה המעיין בסידורים
המנהג פשוט אצל הספרדים שגם הנשים מסיבות (כף
לפני שאמרה הגמ' "אלא שיתא קראי כתיבי" סלקא
כלי נגישות